מבוא

בימים מטלטלים אלו בהם מדינת ישראל נאבקת על קיומה מול אויבים מסביב וקרעים מבית, אנו – חברים מגוש עציון ומקיבוצי הנגב המערבי שחווּ פוגרום בשמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023 – יוזמים מהלך יהודי-ציוני משותף. אנו מזהים את המאחד לצד המחלוקות, מכירים בלגיטימיות של כל מִגזר וחותרים לגיבוש עקרונות מוסכמים בסוגיות בוערות ומפלגות; לתיקון חברתי ולהקשבה הדדית; לתרבות של שיח והסכמות חלף מאבקים והכרעות; לברית אחים נאמנה.

כולנו נושאים כאבים וטראומות, דאגות קיומיות וניכור חברתי, פגיעוּיוֹת ורגישוּיות. אנו מכירים ומודעים למשקעים ולרגשות הזעם, לתרעומות ולביקורות ההדדיות. עלינו להשיב לחֶבְרה את האֵמון ביושר ובטוהר הכוונות של בעלי מגוון דעות ועמדות. מכולנו נדרשות ענווה, הקשבה והכרה בכנוּת ובאמיתות שנושאים החולקים עלינו.

הכרעות ממלכתיות משמעותיות לעתידנו תתקבלנה מכאן ואילך רק בהסכמה רחבה, מתוך האזנה קשובה לכל הקולות ומאמץ עילאי לאזן ביניהם ולשקלל אותם יחדיו. עלינו להימנע ממהלכים בהם רוב שלטוני דורס את המיעוט.

האמנה לפיוס חברתי מיוסדת על הטווח המיידי והטווח הקרוב, שניהם כרוכים ומוּתְנים זה בזה. כולנו נושאים באחריות משותפת לגורל המדינה – לאתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים העומדים בפני החֶבְרה הישראלית. התמודדות עם מציאות זו מחייבת לגייס את כל הכוחות ולשלב כל חלקי החֶברה הישראלית. עלינו לגלות נכונות אמת לוויתורים הדדיים שיבטיחו איחוי החֶבְרה, ריפויה ושיקומה.

 

עקרונות וערכי יסוד

א. שיקום האֵמון הבסיסי בחֶבְרה ובמדינה מחייב את הנחת ערך הערבוּת ההדדית כיסוד להתחדשות חברתית. לכן, על הממשלה לפעול להשבת החטופים לחיק משפחותיהם בהקדם, בין אם מתוך חובת הערבוּת ההדדית, ובין אם כחובת המדינה לאזרחיה. מאמצים רבים נעשו עד היום לשם כך, ורבים חרפו נפשם למות בקרב במשימה קדושה זו. בנסיבות הנוכחיות, על הממשלה לגלות נכונות ולפעול למימוש הסדר, גם אם יתבע מחירים כבדים, תוך התבססות על עמדת ראשי מערכת הביטחון באשר ליכולתנו להתמודד עם תוצאותיו. החזרת החטופים היא השער להתחדשות ולצמיחה לאומית, מכולנו נתבעת נכונות להתמודדות אחראית, סולידרית ומשותפת עם השלכות ההסדר שיציל אותם מהגהינום, ולהתמודדות הנחושה שתידרש לאחריו, לשם שיקום ביטחון המדינה. כל זאת לצד אמונה ביושר ובטוהר הכוונות של בעלי מגוון עמדות בנושא בציבור הישראלי

ב. מגילת העצמאות מהווה נקודת מוצא לזהותה היהודית – ציונית – דמוקרטית של מדינת ישראל, כמדינתו של העַם היהודי. המדינה תהיה מרחב בטוח ומוגן, פורח ומשגשג, מקור אור לישראל ולעמים, אם וכאשר תהא בית מכבד ומוקיר לכל אזרחי ישראל. בתוך מרחב ההסכמות אליו אנו חותרים, אנו רואים במגילת העצמאות כמתוות גבולות ההסכמה.

ג. זהותה היהודית – ציונית – דמוקרטית של מדינת ישראל תעוגן בהסכמה רחבה. בבסיסה יעוגנו יחסי דת ומדינה ברוח אמנת גביזון מדן; רכיבי הזהות היהודית הנוהגים כיום; העצמת החינוך היהודי-ציוני-דמוקרטי, ועוד. זאת, תוך התייחסות לאזרחי ישראל שאינם יהודים, על בסיס שוויון ערך האדם והכרה שכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים.

ד. הסכסוך היהודי-ערבי, שהתפרץ לממדים כלל עולמיים, מחייב התמודדות ממלכתית אמיצה ואחראית. על הממשלה ועל כל חלקי החֶבְרה להוביל מאמץ נחוש ושיטתי לחיפוש פתרון ולתנועה לקראתו, אף אם אין ודאות שיימצא פתרון. אין לקבוע כרגע מהו ומה הם טווחי הזמן בהם ניתן לממשו. כל פתרון מחייב מענה לצורכי הקיום והביטחון של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועליו להתבסס על הסכמה לאומית רחבה.

ה. מדינת ישראל חייבת לעצב את מערכות השלטון במתכונת הפרדת רשויות ברורה ומוגדרת בין שלוש הרשויות: מחוקקת, מבצעת, שופטת. כך למדנו ממקורות ישראל הקדומים, ובעקבותיהם מההגות הדמוקרטית המערבית המודרנית. יש לפעול להגברת האֵמון בכל המערכות הללו והאיזון ביניהן, ובכלל זה הכרח ברשות שופטת מקצועית ונטולת פניות המכבדת את הגיוון הערכי הקיים בחברה הישראלית. לשם כך חובתן של כל אחת משלושת הרשויות לבצע תיקונים נדרשים בהסכמה רחבה.

ו. כל ממשלה וכל הנהגה, אזרחית וביטחונית, נושאות באחריות לכל אירוע, חיובי ושלילי, במשמרת שלהן, והן חייבות ליטול אחריות על אירועים אלה. לכן אירוע כדוגמת אסון שמחת תורה תשפ"ד – שבעה באוקטובר 2023 (האירוע החמור בתולדות המדינה), מטיל חובה על הממשלה והכנסת לפנות חזרה לעם. כל הכרעה דמוקרטית מחייבת את כולנו. מותר להפגין בעד ונגד הממשלה, למחות ולפעול להפלתה, בגבולות החוק והסדר, ללא אלימות ומעשים פליליים, ומתוך אחריות עמוקה לגורל המדינה.

ז. ועדת חקירה ממלכתית, כמקובל בישראל, היא כלי הכרחי למשטר דמוקרטי המחויב לשקיפות ולאחריות של ההנהגה האזרחית והביטחונית בפני העם ולתיקון מחדלים בסדר גודל לאומי. אסון שמחת תורה, השבעה באוקטובר, הוא דוגמה מובהקת להכרח להקים ועדת חקירה כזו, שתהא מאוזנת, יציגה, הוגנת וחסרת פניות.

ח. בימי משבר לאומי נדרשת במיוחד ממשלת איחוי לאומי שבסיסה ציוני רחב ושתכלול את כל הכוחות המחויבים לקידום המדינה ולפיתוחה. על הממשלה שתקום לאחר הבחירות שתתקיימנה בעקבות אסון שמחת תורה, שבעה באוקטובר, לגבש אסטרטגיה ביטחונית עדכנית, לשקם את הלכידות החברתית, את החוסן הביטחוני והכלכלי, את מערכות הממשל ואת מעמד ישראל בקרב העם היהודי ובין אומות העולם. ממשלה שכזו תוכל לשגשג רק בנכונות הרוב לפעול מתוך התחשבות והושטת יד, ובנכונות המיעוט לפעול מתוך הגינות ונטילת יד מושטת.

ט. עלינו לאמץ רכיבים של חֶברה מגויסת, ערכים כלכליים-חברתיים של סולידריות, אחריות של כל פרט ומגזר וערבוּת הדדית, שיתרמו לחֶברה משגשגת ומלוכדת, חיונית וערוּכה לאתגרים שניצבים בפנינו.

י. השירות למען ביטחון המדינה הוא ערך מקודש, ומחייב את כל חלקי החֶבְרה. השירות בצה"ל חייב להיות מחוץ לכל מחלוקת ציבורית, פוליטית-מפלגתית. זאת, כחלק מתרבות פוליטית חדשה שבה הכרעות מדיניות משמעותיות לדמותה של המדינה תתקבלנה רק בהסכמה רחבה.  


"עלינו לחשוב במונחי ברית … הערכים שאנחנו חולקים והזהות שאנו בונים יחד … אנחנו זקוקים לנרטיב לאומי … מוסדות הברית הם במהותם מוסדות של שיתוף פעולה"
(הרב יונתן זקס, הבית שאנו בונים ביחד, 2024, עמ' 298).


אמנה לאיחוי החברה הישראלית – 16.1.25